לאחרונה מדברים על נבואת עמוס העוסקת בחורבן דמשק, עזה, צור ותימן, ועל כמה שהיא דומה לאירועים בתקופה הנוכחית.
אם אתם מלכתחילה מאמינים בתנ”ך ואלוהים, זה עשוי להיראות כתופעה על-טבעית. אבל אחרת, זה קוריוז מגניב ותו לא.
הנביא דיבר על תקופתו
צריך לזכור שהנביא קודם כל דיבר לתקופתו, ימי עוזיה וירבעם, “שנתיים לפני הרעש”. ההקשר המקורי הוא… איך אפשר לנסח את זה? ההקשר המקורי! הניסיון לפרש מחדש את הנבואות כרלוונטיות לשנת 2024 דומה לניסיון לפרש תחזית מזג אויר של השבוע הנוכחי כרלוונטית בעתיד הרחוק. יכולה להימצא התאמה כלשהי, אבל היא מקרית.
חורבן ערים היה תופעה שכיחה
חורבן ערים הוא תופעה עתיקה שנכחה גם בימי הנביא. כמה עשרות שנים לפני הנבואות, גת פלישתים נחרבה בידי חזאל מלך ארם בחורבן אלים, והערים הישראליות עטרות ונבו נחרבו בידי מישע מלך מואב. נוסף על כך אירע גל הפיכות בישראל, יהודה וארם לפני תקופת הנביא. מלחמות תמיד היו דבר שכיח, בטח בתקופת המקרא.
הבדלים בין הנבואות להתרחשויות
יש הבדלים רבים בין התיאור בנבואות לבין ההתרחשויות האקטואליות בימינו. התבנית חוזרת: אש בחומות הערים, ארמונות שנשרפים. אבל כידוע בעידן המודרני אין משמעות לחומות. חומות עזה, צור ורבת-עמון לא נשרפו, וגם לא ארמונות בן-הדד ובית חזאל. הם פשוט לא קיימים.
חלק מהנבואות לא התקיימו בעת הזאת כמובן. ערי אדום, עמון ומואב לא היו מעורבות במלחמה הנוכחית, וזה כולל את “תימן” האדומית שאמורה להימצא בכלל בירדן. ארם, אשדוד ואשקלון לא גלו, לא פונו ולא “הוכרתו מיושב”. ולבסוף, ‘שארית פלשתים’ לא בדיוק אבדו. יש היום מיליונים שנושאים את השם ‘פלשתין’ כזהותם העיקרית, ואין לך “שם ושארית” גדולה מזו.
סיכום
לסיכום, אני שותף להתלהבות מהדמיון בין רצף הנבואות של עמוס לבין אירועי מלחמת שבע החזיתות. זה מגניב והכל. באמת. אבל הדמיון הזה לא אומר שום דבר על הנבואה בתנ”ך ככוח חיזוי. זה עובד רק למפרע, כשנותנים למוח שלנו לעשות פרשנות רטרואקטיבית. לא תוכלו להסיק מהתנ”ך מה יקרה בעתיד, ואין הלימה אמיתית בין דברי הנביאים להיסטוריה שמופיעה אחריהם. הכל בראש שלנו.
כתיבת תגובה