הלם בעולם המדע
שורת תגליות הולכת לשנות את דעתם של רבים בנוגע לאופן שבו הם רואים את העולם.
(שימו לב לתאריך הפוסט)
בקרב כל גיאולוג מתחיל, ידועות שתי השכבות המפורסמות: שכבת הקְרִיאֵטִיקון (הבריאה), ושכבת הפְלָדְקון (המבול, השיטפון). הן נקראות בלשון הגיאולוגים “השכבות הסינגולריות”. מדובר בתקופות בעבר המסמנות עידנים מכוננים – שכל מה שאירע עד אליהן שונה לחלוטין ממה שהתרחש לאחריהן.
שכבת הקריאֵטִיקון (נקראת גם ‘הסינגולרית א’) מאופיינת בשינוי חד וברור המכסה את כלל היבשות בכדוה”א. השינוי מסמל בעצם את תחילתם של החיים. מדובר בהבזק של ‘רגע’ במונחים גיאולוגיים, שכן לא נמצא ולו שריד בודד לקיומם של חיים מתחת לשכבה הזו. נמצאו מספר אישושים לתיאוריה כי בהפרש של יום בודד הופיעו הזוחלים, חסרי החוליות והעופות, ומיד למחרת היונקים ובני האדם.
מה שמעניין מאוד הוא, הסינכרון שאינו נתון בספק בין תיארוכם של הפלנטות במערכת השמש כפי שנחקרו על ידי גשושיות, לבין התאריך המחושב של השכבה הסינגולרית א’. התאריך המדוייק אמנם אינו מוסכם על כל החוקרים – אך העובדה כי היקום אינו בן יותר מ-6,000 שנה נתונה בקונצנזוס רחב (ישנם מספר דתות המאמינות כי היקום בן 10,000 שנה או יותר, אך אין שום תימוכין לאמונות הללו).
זאת ועוד, לפי מחקרים רבים באסטרופיזיקה שנערכו על גיל השמש ועוד כוכבים רבים – עולה כי כדור הארץ לכאורה הוא העצם הראשון ביקום הידוע עד כה. מסקנה המקבלת תימוכין מדיסצפלינות הפיזיקה והכימיה, המאשרות את התיאוריה כי שאר היקום התפתח בו-זמנית באותו פרק זמן עם הופעת החיים. הדעה המקובלת במחקר כיום מדברת על טווח של כשבוע-ימים ואפילו פחות.
אחת העובדות המרתקות ביותר נוגעת להופעת הצמחים, שהופיעו לפני השמש (אמנם בהפרש של יום בודד כנראה, אך עדיין). ביולוגים רבים ניסו להסביר את התופעה, בכך שקודם שנוצר הצורך בפוטוסינתזה הופיעו רק הזרעים, הנבגים והפקעות הראשונות, ורק לאחר תליית-השמש הם החלו באמת לצמוח. ישנן כמה אסכולות בנושא, ולא אפרט אותן במאמר זה, רק אזכיר כי חלק טוענים שהשמש אמנם נוצרה קודם, אך מיקומה לא היה יציב בשמי כדור הארץ, ורק לאחר הצמחים היא נקבעה במקומה הנוכחי.
שכבת הפְלָדְקון (המכונה גם ‘הסינגולרית ב’) היא שכבה שמעריכים שנוצרה כ-1,650 שנה לאחר הקריאטיקון. זו שכבת-שיטפון בגובה של כ-30 ס”מ (‘כעומקה של מחרשה’ תואר באחד המחקרים) שהגורם לה היה מבול של מי-רותחין שכיסה את כל כדור הארץ, עד ההרים הגבוהים, במשך כשנה שלמה. לאחר מכן מסתמנות השפעתן של הופעת עונות השנה – עם שינויים בין קיץ לחורף ועוד.
נראה כי בעלי החיים ובני האדם היחידים ששרדו – היו קבוצה גדולה שהתפשטה לאחר המבול מכיוון חבל אררט בטורקיה. משם התפתחה כל המערכת הביולוגית כפי שאנו מכירים אותה כיום. לפי החוקרים, מיליוני מינים של בעלי חיים התכנסו כנראה עם משפחה בודדת של בני-אדם באיזושהי ספינה או תיבה מוגנת, שממנה שרדו כל החיים על פני הכדור. ישנם גם השערות כי מדובר במערה ולא תיבה, שפתחה היה בצוק נטוי, כך שהמים לא נכנסו אל תוכה. אך אין לכך תימוכין.
החוקרים איתרו שרידים של נדידת בע”ח המונית שהתרחשה בשנים שאחרי הסינגולרית ב, כשחיות הכיס כולן נדדו לאוסטרליה, ללא הותרת צאצאים חיים ביבשות שחצו. כמו-כן, חיות האיים כמו הצבים והאיגואנות בגלאפגוס מצאו באופן שאינו ידוע עדיין למחקר – את דרכם לסביבתם האקולוגית.
“מדובר באחת התעלומות הגדולות של מדע הזאולוגיה” התבטא אחד הפרופסורים בכנס הזואולוגיה השנתי ב-2002. התופעה הכלל-עולמית הזו לא פסחה על המינים מהאמריקות, המינים האפריקנים וההודים וכמעט כל יצור שהותיר אחריו סימנים של שובל הנדידה שלו מהרי אררט בטורקיה של ימינו ועד לאיזור הגידול האולטימטיבי והספציפי לאותו המין.
לסיכום: קיים קונצנזוס רחב מאוד בגיאולוגיה, המתאים היטב לתוצאות מחקרים בתחומים המשיקים – כי אירוע הקריאֵטִיקון הינו אירוע הבריאה, שעוד לא נודע מה גרם להיווצרותו. וכן שכ-1,650 שנים לאחר מכן שטף מבול את כדור הארץ, שֶׁמָחה כל זכר לחיים עד אז, והחל עידן חדש של צורת חיים על פניו.
מעניין לציין כי כל תגליות המדע המודרני מופיעות כבר בספר עתיק שכתבו רועי צאן במזרח התיכון בתקופת הברונזה. על כך ועוד, בפרק הבא.
כתיבת תגובה