מלבד נס פך השמן, יש עוד ארבע אגדות על אש פלאית אלוהית שמופיעה במקדש, כולן בעת חנוכת המקדשים וכולן על רקע פרסי-זורואסטרי.
חנוכת המקדשים הייתה אירוע חגיגי מאז ומעולם. בימי משה החנוכה נחגגה בשמונה ימים בתחילת חודש ניסן. בימי שלמה זה קרה בשמונת ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת. ירבעם בן נבט חגג את חנוכת המקדש בבית־אל בחודש חשוון. גם בימי שיבת ציון חגגו את חנוכת הבית השני, לפי ספר מקבים ב’ – שמונה ימים. לאחר נצחון של החשמונאים, המזבח נחנך מחדש בכ”ה כסלו, וגם הפעם בשמונה ימים. אפילו הורדוס חגג את חנוכת הבית ששיפץ, יחד עם חגיגות יום עלייתו לשלטון.
1. אגדת האש בחנוכת המשכן
אגדת האש הראשונה נכתבה על היום השמיני לחנוכת המשכן כבר במדבר. אש “קדושה” יצאה מאוהל מועד, ואכלה את הזבחים. באותו יום גם אש “זרה” שרפה את בני אהרון אל מותם. הסיפורים הללו מיוחסים למקור הכהני בתורה, שנכתב תחת השלטון הפרסי. לאחרונה יצא מחקר שמשווה בין סיפורי האש שבמקור זה לבין פולחן האש הזורואסטרי.
2. בחנוכת המקדש הראשון
בחנוכת המקדש בידי שלמה המלך ירדה אש מן השמים. כך לפחות מספר לנו מחבר הספר “דברי הימים” שחי מתישהו בימי הבית השני, גם הוא תחת האימפריה הפרסית (דברי הימים ב’ ז א). בסיפור המקביל בספר מלכים, שנכתב כנראה כבר בבית הראשון (בו שרדה הערה על ארון הברית שנמצא במקדש “עד היום הזה”, מל”א ח ח), הנס היחיד שהוזכר מדבר על ענן שממלא את המקדש. מלבד ספר דברי הימים, גם ספר מקבים ב’ מהמאה השניה לפנה”ס מזכיר אגדה זו.
3. האש הפלאית בחנוכת בית שני
אגדת האש הפלאית בחנוכת הבית השני, תחת השלטון הפרסי, מסופרת בהקשר זורואסטרי מובהק. לפי הסיפור, אש ניסית שהוחבאה בידי גולי בבל, נמצאה מחדש והובערה במזבח בימיו של נחמיה בן חכליה, המושל על יהודה מטעם האימפריה הפרסית. מקום מציאת האש הפך למקדש אש זורואסטרי בהוראת המלך (מקבים ב א).
4. גור האריות מאש שיצא מקודש הקודשים
בתלמוד הבבלי שהתחבר באזור השליטה הפרסית-סאסאנית, הובאה אגדה אחרת על האש בחנוכת בית שני. דמות אש זרה יצאה מו ההיכל, ונדמתה כגור אריות. הנביא זכריה הכריז כי מדובר באש היצר לעבודה זרה. היצור הבוער נתפס בידי אנשי כנסת הגדולה, ונכלא בכלי עופרת. לפי האגדה, מאז חדלה התשוקה לעבוד אלילים (יומא סט ב).
(מעניין לציין שהסיפור התלמודי על יצר העבודה הזרה מדבר גם על יצור אש כזה שהיה יצר המין וגילוי העריות. כאשר הוא נכלא לשלושה ימים ‘ביקשו בכל הארץ ביצה בת יומה ולא מצאו’, שכן הכל איבדו את חשקם המיני, גם התרנגולות. הפתרון היה פציעתו בעין, שגרמה לאיבוד חלקי של תאוות המין: בני אדם חדלו להימשך לקרובותיהם, כמו אחיות, אמהות וכדומה.
אצל הזורואסטרים נישואין לקרובה מדרגה ראשונה כמו אם, בת או אחות – נחשבים למצווה חשובה מאוד. הסיפור אם כן מתכתב באופן עקיף עם מנהגים זורואסטרים אחרים ולא רק עם פולחן האש).
5. אש הנרות של החשמונאים
אגדת האש החמישית בחנוכה היא בסיפור המפורסם מכולם, בנס פך השמן, והנרות הפלאיים שדלקו למשך שמונה ימים. הסיפור הזה מופיע לראשונה רק בתלמוד, כ-500 שנה אחרי החנוכה המקורית של החשמונאים. גם הוא נכתב באקלים הזורואסטרי הפרסי.
פולחן האש הזורואסטרי
הסיפורים על האש העתיקה, האש הקדושה או האש הזרה הם סיפורים עם ניחוח זורואסטרי מובהק, של פולחן האש. לפחות במקרה אחד, ההקשר של פולחן האש נמצא כבר במקור (בסיפור על האש בימי נחמיה). אצל הזורואסטרים קיימת מערכת דירוג לסוגי אש. יש אש קדושה במיוחד, יש אש קדושה פחות. אחת האישים הקדושות ביותר בוערת כיום במקדש האש בעיד יזד באיראן, והיא דולקת, כך לפחות לפי המסורת, כבר למעלה מ-1,500 שנה.
עד היום, האש של נרות החנוכה קדושה ואסורה בשימוש. זו הסיבה שנוסף לחנוכיה הנר עם האש הלא קדושה, נר השַׁמָּשׁ. כי גם ביהדות מבחינים בין סוגי האש. ממש כמו אצל הנביא זרתוסטרה והאמגושים.
